זמן קריאה 3 דקות

קפה... כמה שהוא שזור בחיינו... אבל.. האם אי פעם ראית שיח קפה?

לפעמים, כל מה שאני צריכה כדי להתעורר בבוקר הוא כוס קפה טוב. הפעם, הטיול שלי בפרו הביא אותי לפגוש את הצמח ואת כל התהליך המרהיב של הכנת קפה - מצמח ועד משקה.

מזמינה אתכם להכיר את עולם הקפה כפי שהוא באופן טבעי.

אופן הטיולים שלי נוטה לספונטניות.

אני תמיד משתדלת להשאיר מקום להפתעות לא צפויות ו...הן בהחלט מגיעות.

לא מזמן הגעתי לכפר קטן בפרו העונה לשם "סנטה תרזה". אזור לח וחם, נחשב לג'ונגל הגבוה שלמרגלות העמק הקדוש והרי האנדים, המציע, בין היתר, צמחיה הדומה לזו שיש בג'ונגלים ולכן לצד צמחיית הבר המקומית, מתאפשר שם גידול צמחים ופירות שאמנם כולנו מכירים אבל רבים מאיתנו לא ראו אותם כצמחים חיים.

למשל - קוקוס, קקאו, קפה, תה ירוק ועוד שפע של צמחים שכמעט כולנו צורכים אבל לא באמת מכירים.

כשהגעתי ל"סנטה תרזה" שמעתי שבאזור הכפר הזה יש קפה טוב ונתתי לרגליי לקחת אותי, בלי לדעת בדיוק לאן. הגעתי לבית קפה קטן במקום צדדי בכפר ונכנסתי לנסות את טעמו של הקפה. מודה, זמן רב שאני לא מוצאת אפילו קפה אחד שטעים לי ברחבי פרו... והנה, בבית קפה קטן בסוף הכפר, מצאתי את הקפה הכי טעים ששתיתי בכל פרו.

בהתרגשות אני שואלת מאיפה מגיע הקפה והבחורה הפרואנית בעלת העיניים הכחולות עונה לי שלאבא שלה יש אדמה באזור והוא מגדל את הקפה בעצמו. לאחר שהתפתחה בינינו שיחה נעימה, אני מבינה שמחר יהיה סיור קטן למקום בו אביה מגדל קפה ואני מיד משנה את התוכניות שלי ומודיעה לה שאני מצטרפת. אם הקפה הוא בטעם כזה, נראה שיש כאן מה לראות וללמוד.

בית הקפה בסוף הכפר אליו הגעתי במקרה. שלט חמוד על הקיר והקפה הכי טעים שטעמתי בפרו.

בוקר. יוצאים לדרך, עמוק אל תוך הצמחיה העבותה הג'ונגלית. המראה נעים לי בגוף ובלב. 30 דקות נסיעה ואנחנו מגיעים. את ליבי מקבל שיח ורדי בר עצום בגודלו וריח מתקתק מלטף אותי. אנו מתחילים בסיור לראות את המקום - איש יפה תואר וכחול עיניים מקבל את פניי - זהו אביה והוא זה שמגדל את הקפה.

הוא מסביר כמה חשובה צמחייה מעורבת ומגוונת למערכת האקולוגית - לעולם לא לגדל רק סוג אחד של צמח ואני מבינה שיש כאן אדם שמבין ואוהב את האדמה. הוא מסביר על החשיבות של הצמחים השונים עבור בעלי החיים, הדבורים וכל מערכות היחסים ואני מקשיבה לו ומתאהבת בו ובידע הרב שיש לו לשתף.

פולי קפה מזנים שונים. פריחת הקפה. צמח קפה בתחילת דרכו, הדרך אל החווה, פול קפה טרי מופרד מציפת הזרע והאיש המקסים שהחווה שלו.

אנו מסתובבים בין שיחי הקפה, בשלבים שונים של התפתחות - בחלק מהענפים ניצני פריחה, חלקם כבר פורחים ולחלקם יש פירות בשלים וכאלה שטרם בשלו. אנו ניגשים לעץ מסוים ומלקטים ממנו אחד אחד - זרעי קפה טריים ובשלים. ציפת הזרע אדומה או צהובה והיא מתוקה מתוקה. ניכר שטעמו של הקפה מושפע מסביבת גידולו - הגובה, המין ובהחלט, כמות האהבה.

את מה שליקטנו לקחנו למכונה מכאנית פשוטה אך מתוחכמת, שבעזרת סיבוב המנגנון, היא מפרידה פולים מקליפתם וגם מחלקת ל-2 קבוצות של פולים - קטנים וגדולים. הקליפות מתוקות וגם להן יש שימוש ואפשר להכין מהן מיץ או תה (תה-קפה..) ולמעשה השלב הבא מתחלק ל-2: פולים שהולכים לייבוש ופולים שהולכים קודם לבין יום ליומיים (תלוי במזג האויר) של התססה ואז לייבוש. הייבוש נעשה בחממות ופולי הקפה משנים את הגוון מירוק לצהוב ולאחר מכן לחום, כאשר המטרה היא ליצור את הטעם המרבי עוד לפני הקלייה.

קליית הקפה באופן המסורתי נעשית בסיר עשוי חימר על אש חיה - למשך כ-10 דקות בעירבוב מהיר ומדי פעם אפשר לשמוע פיצפוץ כמו בפופ-קורן.

קליית הקפה גם היא עברה שינוי משמעותי בתקופה התעשייתית וכיום ישנן מכונות אוטומטיות הבודקות טמפרטורה מבוקרת, שומרות על טווח זמנים ועל לחות ובתוף מיוחד מסובבות את הפולים כך שלא יישרפו.

לפי גוון הפולים אפשר לדעת מה זמן הקלייה וזה בהחלט משפיע גם על הטעם.

את הטחינה של הפולים הקלויים עשינו בעזרת שתי ידיים ואבן ריחיים. כל משך תהליך הכנת הקפה הוא ארוך ומלא דיוקים ותשומת לב. לא סתם נחשב לאחד ממשקאות האלים והאלות.

אחד הרגעים שהדהימו אותי הוא - לאחר ששתינו את הקפה - לגלות שאם הוא טרי ונעשה בצורה המקורית, נשאר טעם מתוק וטעים (בלי סוכר) האוחז בכל הפה והוא פשוט נפלא.